ברכות הראיה והשמיעה
הקדמה לנושא
"ברכות הראיה" נתקנו על דברים שהאדם רואה בטבע ומתפעל מהם. ברכות אלה שונות מברכות הנהנין בכך שהן לא נתקנו על טובת האדם באופן פרטי, אלא על עצם בריאת העולם בצורה המיוחדת שנברא. חלקן מתייחסות לגדלותו של ה' בטבע, חלקן מתייחסות לראיה של דברים המזכירים לאדם את חסדי ה' בהנהגת העולם, וחלקן מתייחסות להנאה שלנו מיופיו וממיוחדותו של העולם. הקב"ה ברא את העולם בצורה כ"כ מיוחדת ועל כך אנו חייבים להודות לו ולשבח אותו.
בשונה מברכות הנהנין שניתקנו על הנאה פיזית, ברכות הראיה אינן על הנאה פיזית, אלא על הנאה נפשית או אפילו אין בהן הנאה כלל. הן מבטאות הכרה ויחס נכון למעשיו של ה' בעולם. ברכות אלה הן מברכות השבח וההודאה.
נרחיב מעט בכמה מברכות אלו:
ברכת האילנות
אדם היוצא בימי ניסן ורואה אילנות מלבלבים מברך:
"בא"י אלוהינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום (וי"א – דבר), וברא בו בריות טובות ואילנות טובות (וי"א טובים), ליהנות בהן (וי"א בהם) בני אדם".
ברכה זו נתקנה כדי להודות לה' על חסדיו בהפרחת האילנות, לאחר שעמדו יבשים במשך תקופת החורף.
נציין מספר הלכות בעניין ברכה זו:
§ הברכה לכתחילה צריכה להיות דווקא בחודש ניסן.
§ מברכים על אילנות מאכל, ולא על אילנות סרק.
§ מברכים רק על הפריחה (הלבלוב) ולא על הפירות.
§ צריך שיהיו לפחות שני אילנות, ואפשר שיהיו מאותו סוג.
§ לגבי ברכה בשבת נחלקו הדעות[1], ועדיף לברך בימות החול.
ברכה על ברקים ורעמים
חכמים תקנו לברך על ראיית הברק ושמיעת הרעם. ברכות אלה עניינם שבח על גדלותו של ה' בטבע. המנהג הוא שמברכים ברכות נפרדות לברק ורעם:
– ברכת הברק: "בא"י אלוהינו מלך העולם עושה מעשה בראשית".
– ברכת הרעם: "בא"י אלוהינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם".
פרטים הלכתיים:
§ מברכים ברכה זו פעם אחת ביום. (אא"כ התפזרו העננים והשמש זרחה שוב).
§ הלילה הולך אחרי היום בברכות אלה, ולכן אם ברך ביום לא יברך שוב באותו לילה.
§ צריך לברך דווקא תוך כדי דיבור (2-3 שניות) מזמן השמיעה או הראיה.
§ [מי שלא הספיק או שלא היה יכול[2] לברך בפעם הראשונה, מברך בפעם אחרת כששומע או רואה].
ברכת הקשת
הרואה את הקשת מברך: "בא"י אלוהינו מלך העולם זוכר הברית [ו]נאמן בבריתו וקיים במאמרו".
§ אסור להסתכל בקשת הרבה, אלא רק רואה אותה קצת ומברך[3].
§ אין לומר לחבר שיסתכל על הקשת משום שיש בזה הוצאת דיבה (שעכשיו היה אמור העולם להיחרב בלי ברית הקשת)[4].
ברכה על ימים והרים
-הרואה את הים (בארץ – ים תיכון או כנרת, ובחו"ל ימים אחרים) מברך: "בא"י אלוהינו מלך העולם עושה מעשה בראשית".
– הרואה הרים גבוהים במיוחד (כגון האלפים) מברך: "בא"י אלוהינו מלך העולם עושה מעשה בראשית".
§ ברכות אלה מברכים רק אחת לשלושים יום.
§ אם ראה ים/הר אחר בתוך שלושים יום מברך עליו.
בברכות אלה אין חובה לברך תוך כדי דיבור, אלא כל
[1] יש האוסרים מחשש שמא יתלוש או מטעמים אחרים.
[2] כגון שהיה בשירותים.
[3] הטעם לזה הוא שכתוב: "כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר יִהְיֶה בֶעָנָן בְּיוֹם הַגֶּשֶׁם כֵּן מַרְאֵה הַנֹּגַהּ סָבִיב הוּא מַרְאֵה דְּמוּתכְּבוֹד ה'"…(יחזקאל א, כח).
[4] יש חולקים וסוברים שמותר (ומצווה) לומר לחבר, משום שזה מראה על חסד ה', שלא מחריב העולם וכרת ברית על כך. וגם משום שע"י כך שיראה ויברך יהרהר בתשובה (דעת הרב עובדיה ב"חזון עובדיה" הלכות ברכות עמ' תעב).
