ברכות התורה

בס"ד

חשיבות לימוד התורה

ברכות התורה שייכות לברכות המצוות, וכמו שלפני כל מצווה אנו מצווים לברך, כך גם לפני לימוד התורה, שהיא מצווה מדאורייתא.

אנשי כנסת הגדולה, שתקנו את נוסח הברכות, תקנו נוסח מיוחד לברכת התורה. האשכנזים מברכים (בברכה הראשונה) – "לעסוק בדברי תורה", והספרדים – "על דברי תורה". לפי שני הנוסחים הברכה היא על דברי תורה, ולא על לימוד התורה.

אף שלימוד התורה הוא מתרי"ג המצוות, יש לו חשיבות מיוחדת. כל זמן שאדם לא עוסק בדברים הכרחיים אחרים הוא מצווה בלימוד התורה (נשים פטורות ממצווה זו). במילים אחרות ניתן לומר שהתורה מקיפה את האדם כל היום, וכפי שנאמר: "והגית בו יומם ולילה"[1].

בנוסף לכך אומרים חז"ל שלימוד תורה שקול כנגד כל המצוות כולם: "ותלמוד תורה כנגד כולם"[2].

בלימוד התורה יש שני עניינים:

א. כשאדם לומד הוא יודע מה הוא צריך לקיים. כלומר, הלימוד מכשיר אותנו לעשות המצוות.

ב. עצם הלימוד, בלי קשר לקיום המצוות הבא בעקבותיו, מחבר את האדם אל ה', משום שעוסק בתורה שלו, שהיא רצונו בעולם[3].

מהלכות ברכות התורה

§ צריך לברך על כל סוגי הלימוד (מקרא, משנה, גמרא, אגדה וכד').

§ מברך פעם אחת ביום, וזה פוטר אותו במשך כל היום כולו (עד שהולך לישון).

§ אם לא ישן בלילה נחלקו הפוסקים אם יברך. מנהג הספרדים לברך, והאשכנזים יוצאים ידי חובה ע"י אחר שישן[4].

§ אם קם באמצע הלילה ורוצה ללמוד תורה, צריך לברך. לעומת זאת – שינה באמצע היום אינה מצריכה לברך שוב לאחר שקם.

§ גם הנשים צריכות לברך, אף שאין עליהם חובה ללמוד כגברים, כיוון שחייבות ללמוד דינים השייכים להן.

 

[1] יהושע א, ח.

[2]מסכת פאה א, א.

[3] בנוסף לכך ניתן לומר שלימוד התורה מזכך ומעדן את האדם.

[4] אם אין אחר יתכוונו לצאת ידי חובה בברכת אהבת עולם, וילמדו לאחר התפילה משהו.