חג השבועות הוא החג של המתגיירים.
במרכז החג עומדת מגילת רות ובה הסיפור שהפך לסמל ומופת למתגיירים ובראשו הפסוק שאותו אומרת רות "עמך עמי ואלוקיך אלוקי". רות שדבקה לא רק בחמותה אלא בדת ובעם שהיא הגיעה ממנה וביקשה לחסות תחת כנפי השכינה. ממש כמוכם.
אנחנו משתפים כאן את ברכתו של הרב בניהו ברונר, אב בית הדין בחיפה.
***********************************************************
בית המקדש- אבן שואבת גרים
המקדש המחבר שמים וארץ, המקום ממנו נברא העולם, אבן השתייה, ומקום המזבח שמעפרו נברא האדם, הוא המקום המחבר את כל ישראל ואפילו את אומות העולם לנקודה הבראשיתית. החיבור אינו שוויון באפשרות להיכנס אל מבנה המקדש וחצרותיו. הכהן הגדול רשאי להיכנס לקדש הקדשים ביום הכיפורים, שאר הכוהנים נכנסים אל מבנה המקדש- ההיכל לשם עבודה בלבד, הטבת הנרות,הקטרת קטורת ועוד. שאר ישראל הטהורים רשאים להיכנס לעזרה בעיקר ממזרח למזבח. נכרים יכולים להיכנס עד החיל, חומה או סימון שהיה מחוץ לעזרות.
התורה מדגישה בספר ויקרא שלגרים מעמד שווה לישראל בתחום המקדש. הדבר מודגש בפרשת עבודת יום הכיפורים אחרי תיאור עבודת הכהן הגדול: "וְהָיְתָה לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ הָאֶזְרָח וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ" (ויקרא טז כט-ל). ולאחר מכן התורה חוזרת מספר פעמים על ההשוואה בין גר לישראל בחובת הבאת הקרבנות לאוהל מועד: "אלֵהֶם תֹּאמַר אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל וּמִן הַגֵּר אֲשֶׁר יָגוּר בְּתוֹכָם אֲשֶׁר יַעֲלֶה עֹלָה אוֹ זָבַח. וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא יְבִיאֶנּוּ לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ לה' וְנִכְרַת הָאִישׁ הַהוּא מֵעַמָּיו: (שם יז ח-ט). כן מצאנו השוואה בין גר לישראל גם בפרשיות הבאות העוסקות במצוות כיסוי הדם ובטומאת אכילת נבלה וטרפה, מצוות הקשורות לבעלי חיים נשחטים כדוגמת החיות הנשחטות על גבי המזבח.בספר ויקרא, ככלל, הגר מודגש פעמים רבות ביחס להשוואה בין גר לאזרח או לבני ישראל, דבר המעיד על כך שהמקדש הוא המקום שממנו נובע מתן מעמד שווה לגר.
הדברים קשורים לנבואות הגאולה על כל העמים העולים לירושלים, הנביא ישעיהו מנבא: "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם. וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלִָם" (ישעיהו ב' ובמקביל במיכה ד'). בארץ כבר היום מבקרים גויים רבים, בתוך מהלך משמעותי זה מגיעים גם "זרע ישראל" צאצאים של ישראלים שהתבוללו ונכרים נוספים הרוצים להסתפח לעם ישראל. הנביא ישעיהו חוזה גם תופעה זו: "כִּי יְרַחֵם ה' אֶת יַעֲקֹב וּבָחַר עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל וְהִנִּיחָם עַל אַדְמָתָם וְנִלְוָה הַגֵּר עֲלֵיהֶם וְנִסְפְּחוּ עַל בֵּית יַעֲקֹב" (ישעיהו יד א'). ישעיהו מתאר תחושה של "בן הנכר" שמא אינו רצוי: "וְאַל יֹאמַר בֶּן הַנֵּכָר הַנִּלְוָה אֶל ה' לֵאמֹר הַבְדֵּל יַבְדִּילַנִי ה' מֵעַל עַמּוֹ…. וּבְנֵי הַנֵּכָר הַנִּלְוִים עַל ה' לְשָׁרְתוֹ וּלְאַהֲבָה אֶת שֵׁם ה' לִהְיוֹת לוֹ לַעֲבָדִים כָּל שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי. וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים. נְאֻם ה' אלוקים מְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל עוֹד אֲקַבֵּץ עָלָיו לְנִקְבָּצָיו" (ישעיהו נו).קיבוץ הגלויות של עם ישראל מביא בתוכו בני נכר רבים הרוצים להצטרף לעם כשהמקדש מהווה את האבן השואבת.
אנו בימי בית שלישי, עדיין לא זכינו לבנין המקדש למרות שתקופת הבית הלאומי השלישי כבר החלה. כוחו של המקדש צפון בתוכנו והוא כבר החל לשאוב אלינו רבים הרוצים להתגייר, ככל שנתקדם לקראת המקדש כמות הרוצים להסתפח אלינו תגדל. בית המקדש הוא המקום בו עם ישראל מחבר את כל אומות העולם למקור השמימי, חיבור זה מושך בני אדם רבים הרוצים להצטרף לעם היושב בציון. הגיור אינו בעיה הוא אתגר, זכינו לשיבת ציון ובחובת האדרת מעמדו המרכזי של עם ישראל בין אומות העולם.
בניהו ברונר
אב"ד לגיור- חיפה
