הלכות נטילת ידיים
מצוות נטילת ידיים קבעוה חכמים (המצווה אינה מן התורה), והם קבעו בה גדרים הלכתיים שונים. נציין העיקריים שבהם:
השיעור שאוכל כדי שיתחייב בנטילה – כביצה (54 סמ"ק) ומעלה- עם ברכה.
כזית (27 סמ"ק) עד כביצה- בלי ברכה.
[פחות מכזית- רק ממידת חסידות].
כמות המים המינימאלית – רביעית (86 מ"ל).
הכלי – צריך להיות שלם, מכיל רביעית.
(כלי חד פעמי – מותר אם אין לו כלי אחר שאינו חד פעמי).
כיצד נוטל – כאשר נוטל רביעית לכל יד מעיקר הדין מספיק נטילה אחת המכסה את כל היד, ומחמירים ליטול שתים. בכל אופן המנהג למעשה – ליטול שלוש פעמים (וכדברי הזוהר).
מקום הנטילה – נוטלים לכתחילה את כל כף היד, ובשעת הדחק אפשר להקל ליטול רק האצבעות.
סדר הנטילה – נוטל ברצף ולא כבנטילת שחרית שצריך לסירוגין[1]. לוקח ביד ימין ומעביר לשמאל ונוטל את של ימין[2] שלוש פעמים, ואח"כ עושה כן בשמאל. מברך "בא"י וכו' על נטילת ידיים", ורק לאחר הברכה מנגב את הידיים.
המנהג שאחרי הנטילה לא מדברים עד לאחר שאכל מהלחם.
נטילת ידיים בנהר, מקווה וכד' – מברכים "על נטילת ידיים" כמו בנטילה מכלי. מברך אחרי הטבילה כרגיל. אין צורך ליטול שלוש פעמים ולנגב.
חציצה – אסור שתהיה חציצה על היד. לכן יש להסיר לכלוכים, פלסטרים, טבעות וכד'.
כשאין מים מה יעשה? – עד מרחק של מיל (18 דק') הליכה או נסיעה חייבו אותו חכמים ללכת ממקומו, יותר מזה לא חייבוהו, ואז יכסה את ידיו במגבת וכד' ויאכל.
כללים בעניין ברכה ראשונה ואחרונה
§ אין לברך כשאין כיסוי לראשו[3].
§ טוב להחזיק את האוכל בידו הימנית כאשר מברך עליו.
§ אין לעסוק בעניינים אחרים תוכ"ד הברכה.
§ ברכה ראשונה חייבים על כל כמות של אוכל או משקה שאוכלים או שותים.
§ ברכה אחרונה חייבים רק על כמות חשובה[4]: אוכל – כזית (27 סמ"ק)[5].
משקה – רביעית (86 סמ"ק).
§ את הכמות הנ"ל, כדי להתחייב בברכה אחרונה, יש לאכול או לשתות בזמן מוגבל. לגבי מאכל – מקובל[6] הזמן של כ-4 דק', ולגבי משקה – בלגימה אחת או שתיים[7].
§ עד מתי אפשר לברך לאחר שסיים האכילה? – אפשר עד 72 דק' מסיום האכילה, ואם עדיין שבע מהאכילה אפשר כל זמן שעדיין שבע. כמובן עדיף לא לדחות את הברכה, ולו רק מהחשש שישכח אח"כ לברך.
§ יש לציין שהברכה היחידה מן התורה היא ברכת המזון (כל השאר מדרבנן). לכן – אם מסופק אם בירך: בכל הברכות – לא חוזר ומברך, ובברכת המזון חוזר ומברך[8].
ברכות הנהנין – ברכה ראשונה ואחרונה
נוסח הברכה: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם"….
סוגי ברכה ראשונה (כולל מס' דוגמאות):
המוציא לחם מן הארץ – לחם, פיתה, לחמנייה.
בורא מיני מזונות – (על חמשת מיני דגן- חיטה, שעורה, כוסמת, שיפון, שיבולת שועל) עוגה, פסטה, קוסקוס, וופל.
בורא פרי הגפן – יין, מיץ ענבים.
בורא פרי העץ – תפוח, אגס, שזיף, אפרסק, ענבים.
בורא פרי האדמה – גזר, מלפפון, דלעת, עגבנייה.
שהכל נהיה בדברו – (דברים שאינם גידולי קרקע) מים, מיץ, גבינה, בשר, סוכרייה, שוקולד, ביצה.
סוגי ברכה אחרונה:
ברכת המזון – על לחם וכד'.
ברכת מעין שלש – על דברים שברכתם הראשונה מזונות ועל פירות מז' המינים (וכן על יין).
נפשות – כל שאר המאכלים.
סוגי ברכות הריח:
בורא עצי בשמים – בשמים הגדלים על העץ כגון: הדס.
בורא עשבי בשמים – בשמים הגדלים על שיחים או על האדמה כגון: נענע.
בורא מיני בשמים – כל השאר.
הערות נוספות:
§ ברכת שהכל פוטרת הכל (רק בדיעבד אם בירך, וכשאינו יכול לברר מה הברכה).
§ ברכת מיני בשמים פוטרת הכל (רק אם בירך או כשאינו יודע הברכה או בהבדלה).
§ ברכת האדמה פוטרת בדיעבד את ברכת העץ.
§ לברכות הריח אין ברכה אחרונה.
§ כל הברכות הן מדברי חכמים חוץ מברכת המזון כאשר שבע.
§ ברכה ראשונה מברכים אפילו על מעט מאוד, וברכה אחרונה צריך לאכול שיעור כזית (27 סמ"ק או גרם).
§ מים – מברך רק כשצמא.
§ [אורז – ברכה ראשונה מזונות וברכה אחרונה נפשות].
§ ברכת המוציא על הלחם פוטרת כל מה שקשור לסעודה.
[1] בנטילה של הבוקר, כדי להסיר את הרוח רעה צריך שיהיה לסירוגין. מי שרוצה יכול גם בנטילה זו של הסעודה ליטול ידיו לסירוגין.
[2]נוטל את של ימין קודם משום שהיא היד החשובה יותר.
[3] מדובר בגברים. נשים נשואות, מעיקר הדין אינן חייבות בזה, ורק בתפילה חייבות בכיסוי הראש.
[4] ההבדל בין ברכה ראשונה לאחרונה בשיעור האכילה נובע מכך, שברכה ראשונה היא על ההנאה, וזה יש בכל כמות, אולם ברכה אחרונה היא על ההנאה והטובה שנשארה לאדם לאחר שסיים, ולכן יש כמות מינימאלית.
[5] קופסת גפרורים רגילה יש בה שיעור זה.
[6] יש בזה הרבה דעות, וזה הזמן הממוצע.
[7] תה חם, ששותה אותו בלגימות קצרות, אין לברך לאחריו ברכה אחרונה.
[8] ספק דאורייתא לחומרא, ספק דרבנן לקולא.
