לוח השנה העברי
הבדלים בין לוח השנה העברי ללוחות אחרים:
יש שני גורמים מרכזיים בקביעת לוחות שנה- השמש והירח.
מחזור של שמש (הקפה אחת של כדור הארץ סביב השמש) – 365 ימים – שנה
מחזור של ירח (הקפה אחת של הירח סביב כדור הארץ) – כ-29.5 ימים – חודש
במחזור שמש יש 12 מחזורי ירח ועוד כ-11 ימים •
הלוח הכללי / הנוצרי – הולך לפי השמש, שומר על קביעות בעונות השנה, והחודשים שלו אינם קשורים למצב הירח,חודש = שנת שמש לחלק ל-12
• הלוח המוסלמי – הולך לפי הירח (זה גם הסמל שלהם על המסגדים) והחודשים שלו מתחילים כשהירח מתחיל להיראות דק. השנה שלו אינה קשורה למצב השמש ולעונות השנה, והחגים שלהם זזים ביחס לעונות השנה 11 יום בכל שנה, כך שחג מסוים יוצא לפעמים בחורף ולפעמים בקיץ. שנה = 12 חודשי ירח.
• הלוח העברי – משלב בין השמש והירח החודשים נקבעים לפי הירח (תמיד ב-א' בחודש הירח יתחדש, ב- טו' בחודש הירח יהיה מלא) אורכו של כל חודש הוא 30 או 29 ימים לסירוגין (בדרך כלל), החודשים מתחילים מחודש ניסן – שאז עמ"י נוצר כשיצא ממצרים.
השנים נקבעות לפי השמש (תמיד פסח יהיה באביב (חג האביב) שבועות יהיה בעונת הקציר, וחגי תשרי יהיו בסתיו בתקופת סיום האסיף מהשדות והעצים), השנים מתחילות מתשרי – שאז נברא האדם. את הפער של 11 הימים משלימים ע"י הוספת חודש נוסף פעם ב-2 או 3 שנים לפי הצורך. שנה שבה יש 13 חודשים נקראת שנה מעוברת, בשנה מעוברת יהיו שני חודשי אדר (אדר א' ואדר ב') הרעיון של שילוב השמש והירח בלוח העברי:
מאחורי שילוב מחזורי השמש והירח עומד רעיון רוחני שנמצא במרכז החיים היהודי השמש מסמלת את מסגרת החיים הקבועה – משפיעה על היום והלילה ועל עונות השנה החקלאיות, שסביבם בנויים החיים היומיומיים שלנו. היא עצמה נראית לנו במלואה מדי יום.
הירח מסמל את השינוי וההתחדשות – בכל יום הוא נראה לנו בגודל אחר, הוא מתמלא ונחסר, לפעמים נראה ביום ולפעמים בלילה.
יש צורך לשלב בין הדברים. מצד אחד לשמור על מסגרת החיים הקבועה והיציבה, ומצד שני צריך להתחדש כל הזמן, להשתנות ולהשתפר.
גם בחגים המופיעים בתורה באים לידי ביטוי שני צדדים: הצד החקלאי, המותאם לעונות השנה כחלק ממסגרת החיים הקבועה – האביב, הקציר, האסיף והצד ההיסטורי, המבטא את היכולת לצאת מהקביעות ולחדש ולהתחדש – יציאת מצרים, מעמד הר סיני, ישיבה בסוכות במדבר קביעת הלוח באופן עקרוני, מי שקובע את הלוח (מחליט איזה חודש יהיה מלא (30 יום) ואיזה יהיה חסר (29 יום) וכן איזו שנה תהיה מעוברת ואיזו לא) זה בית דין שמשמשים כנציגות של עם ישראל.
אמנם, יש קריטריונים אובייקטיביים שעל פיהם נקבע הלוח, אך עדיין יש לבית הדין יכולת להשפיע על קביעת הלוח ולהכניס שיקולים של נוחות לטובת הציבור (מצב התפתחות הגדיים השדות יכול להשפיע על ההחלטה אם לעבר את השנה, והיום בשבוע בו חלים החגים (לא נוח שיו"כ יהיה צמוד לשבת) יכול להשפיע אם לגרום שהחודש יהיה מלא או חסר) כדי שהשיקולים יהיו ענייניים לטובת הציבור ולא אישיים, אנשים שעלולים לשלב אינטרס אישי פסולים מלשמש בהרכב הדן בכך (כמו מלך שיש לו אינטרס בשאלה אם בשנה יהיו 12 או 13 חודשים אם יש לו הכנסות שנתיות והוצאות חודשיות, או כהן גדול שצריך לטבול ביום כיפור ויש לו עניין לא לדחות את יו"כ לחורף כדי שלא יהיה לו קר) הרעיון הזה, שבני אדם קובעים את לוח השנה, מעביר מסר שיש לאדם יכולת לשלוט בזמן ולא להיות עבד של הזמן. לקראת היציאה לגלות בעקבות חורבן בית שני, קבעו חכמים את העקרונות שלפיהם ניתן לדעת איך יראה הלוח בכל שנה, בלי צורך בבית דין שישקול זאת מחדש בכל חודש ובכל שנה. מחשש שלא יהיה בגלות בית דין כזה וכל קהילה תציין אחרת את לוח השנה שלה. היום יש ספרים ותוכנות מחשב, שניתן בעזרתם לדעת על איזו שנה שרוצים, גם בעוד אלף שנים או לפני אלף שנים, איך יהיה לוח השנה אז.
