לשמחתי, בסיומו של התהליך ושל השנה שחלפה קיבלתי תשובות לכל שאלותיי. הצלחתי להתמודד עם התחושה הקשה שעלתה בי, שלמרבה האירוניה הייתה בו זמנית גם הכי משחררת – להבין שאני לא לבד. כמכלול, הגיור היה עבורי תהליך מרתק ומלא גילויים, ובסופו אני חושבת שעמדתי באתגר החשוב מכל – להסביר לאנשים סביבי ועל הדרך גם לעצמי, מה למדתי, ולהמיר את ה”לדעת” ב”להאמין”. דבר אחד אני יכולה להגיד בוודאות – החשיבות לכך שצביקה, בן זוגי עבר עמי את התהליך ותמך בי לאורך הדרך זהה לחשיבות המשקולת במאזניים – בלי מישהו בצד השני, לא הייתי יכולה להתרומם. (מאשה)