תהליך הגיור אינו תהליך לימודי בלבד. האדם המבקש להצטרף לעם ישראל צריך להכיר לא רק את מקורות היהדות, את ההלכות וההיסטוריה היהודית אלא גם את אחד מעמודי התווך של הקיום היהודי: המשפחה היהודית. לכן, אחת הדרישות שבתי הדין מציבים הוא ליווי הגר ע"י משפחה דתית.
מועמדות רבות לגיור שנשאלו 'מה הביא אותך להתגייר?' השיבו שקסמה להן מאד צורת החיים של המשפחה היהודית, החום הטבעי, החינוך, הישיבה סביב שולחן שבת, וקיום של הדברים עצמם.

המשפחה המלווה אשר פותחת את שעריה בפני המועמד לגיור, הופכת לסמל ולדוגמא חיה של בית יהודי החי על אדני המסורת וערכי המשפחה. המשפחה המלווה מציגה בפני המתגייר את פניה היפים של היהדות בפועל. 

גרים רבים אשר ביקרו בבתים של משפחות, התרשמו והזדהו עם המשפחה, ולמדו רבות מהדוגמא האישית, האווירה בבית, היחסים בתוך המשפחה, השיחות בשולחן שבת, הישיבה המשותפת בסלון וההליכה ביחד לבית הכנסת.

המשפחה המלווה משמשת גם גורם תומך למועמד לגיור. במשך תקופת הגיור (ולעיתים גם אחר כך) חלק מהגרים חיים לפעמים בבדידות, ללא מסגרת חברתית, ללא משפחה. המשפחה המלווה מהווה כניסה לחברה הישראלית, קליטה רוחנית וקליטה חברתית גם יחד.
לעיתים קרובות נוצר קשר אישי-חברתי בין המשפחה לגרים, עם דור ההורים או עם דור הבנים, והקשר לעיתים הולך ומתעצם לאורך השנה ואף נמשך לאחר סיום הגיור.

המשפחה המלווה משמשת גם גורם תומך למועמד לגיור. במשך תקופת הגיור (ולעיתים גם אחר כך) חלק מהגרים חיים לפעמים בבדידות, ללא מסגרת חברתית, ללא משפחה. המשפחה המלווה מהווה כניסה לחברה הישראלית, קליטה רוחנית וקליטה חברתית גם יחד.
לעיתים קרובות נוצר קשר אישי-חברתי בין המשפחה לגרים, עם דור ההורים או עם דור הבנים, והקשר לעיתים הולך ומתעצם לאורך השנה ואף נמשך לאחר סיום הגיור.

המשפחה המלווה אמורה לתרום, ללמד, לתמוך באדם המתגייר. בדרך כלל היא גם יוצאת נשכרת מאימוץ זה, שכן היא לומדת על דרך חייו ומחשבתו של האדם המבקש להתגייר. בדרך כלל מתגלה בפני המשפחה סיפור אישי מרתק, המכיל בקרבו סיפורי גבורה, סיפורי משפחה, ובעיקר חיפוש רוחני אמיתי ורצון עז וכן להיות חלק מעם ישראל, מתרבות ישראל וממדינת ישראל.