בס"ד
סיכום – דיני קדימה עיקר וטפל
קדימה בברכות
האם יש משמעות לסדר הברכות כאשר אנו אוכלים כמה סוגי מאכלים?
לכאורה התשובה הפשוטה היא שאין לסדר חשיבות – מה זה משנה אם אברך קודם על דבר זה או על דבר אחר, העיקר שאני מברך את ה', אך האמת היא שיש לסדר ולקדימה משמעות רבה.
דוגמא לדבר – מישהו נתן לי שתי מתנות, אחת יקרה ואחת זולה. כאשר אני בא להודות לו ודאי שאקדים להודות על המתנה היקרה. אם אני אהפוך את הסדר, ואודה לו קודם על הזולה, נותן המתנה עשוי להיפגע, משום שיחשוב שאני לא מעריך נכון את המתנה היקרה שנתן לי, עובדה שקודם טרחתי לציין את המתנה הזולה.
כן הדבר ביחס לברכות – כאשר ההטבה גדולה יותר ההודאה צריכה להיות קודמת.
סדר הברכות
לאחר שהסברנו בקצרה את משמעות הקדימה בברכות, נעבור לפן המעשי – הלכתי.
הסדר הוא כדלהלן:
המוציא.
מזונות.
הגפן[1].
עץ.
אדמה.
שהכל.
(בראשי תיבות: מג"ע א"ש).
קדימה בז' המינים
בין פירות העץ של ז' המינים יש ג"כ סדר קדימה. כל הקודם (קרוב למילה 'ארץ') בפסוק: "אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ" (דברים ח, ח) קודם בברכה. העובדה שהתורה הקדימה אותו בפסוק מלמדת על כך שחשיבותו רבה יותר. יש להדגיש שבפסוק מופיעה המילה 'ארץ' פעמיים, והקודם לארץ השנייה קודם בברכה.
סדר המינים למעשה הוא:
זית[2].
תמר.
ענבים.
תאנה.
רימון.
מס' נקודות הלכתיות חשובות:
– דין זה של קדימה בברכות הוא רק לכתחילה (כלומר, אדם ששינה את הסדר לא עבר עבירה).
– פרי משבעת המינים קודם לפרי אחר שאינו משבעת המינים (לדוגמא: תמר קודם לאגס).
– כאשר ברכתי על מאכל מסוים פטרתי בברכה מאכלים שברכתם זהה (לדוגמא: כשיש לפני רימון ותפוח, אברך על הרימון בלבד, והתפוח פטור מברכה).
– כאשר לסדר הסעודה יש מקובלות מסוימת, אין חובה להקפיד על ענייני הקדימה (לדוגמא: אין חובה להקדים עוגה, הנאכלת בארוחת צהרים לפני כל שאר המאכלים, שהרי מקובל לאוכלה בסוף).
עיקר וטפל
כשאנו באים לאכול, במקרים מסוימים, נברך ברכה על מאכל אחד, ונפטור מברכה מאכל אחר. זאת משום שמאכל אחד עיקרי והשני טפל לו. הנק' בזה היא – כיוון ששני המאכלים יחד (מעורבים או אחד ע"ג השני וכד') אנו רואים אותם כדבר אחד, וממילא די בברכה אחת[3]. הברכה כמובן תהיה על המאכל החשוב יותר.
באופן כללי ניתן לומר שיתכנו שתי סיבות, שבגללן אוכל או משקה יחשבו לעיקר וטפל. סיבה אחת מפני שהם מסייעים לאכילת או לשתיית המאכל או המשקה השני. וסיבה שנייה מפני שהאוכל או המשקה חשובים יותר מהאחר.
דוגמאות לעיקר וטפל:
– מצייה מרוחה בגבינה או בשוקולד.
– סלט פירות שיש בו גם פירות שברכתם אדמה, כגון: סלט תפוחים, תפוזים ובננות החתוכים דק דק.
– עוגה שיש עליה קצת קצפת.
– אורז שיש בתוכו קצת ירקות או שקדים.
– בורקס גבינה או תפו"א.
– בוטנים אמריקאים.
– עוגיות ממולאות ריבה.
הערות נוספות:
– דין עיקר וטפל הוא לא רק בברכה ראשונה אלא גם בברכה אחרונה (דוגמא: אדם ששתה יין ומיץ, יברך רק על היין ויפטור את המיץ, בין בברכה הראשונה ובין בברכה האחרונה).
– אם נשאר מעט מן הטפל לא צריך לברך עליו, משום שנפטר כבר בברכת העיקר.
– אם שני המינים חשובים, ורק מונחים אחד על/בתוך השני, מברכים על כל מין בנפרד (דוגמא: גלידה בגביע שגם הגביע טעים, ואינו משמש רק להחזיק את הגלידה).
– כששני מינים מעורבים, בדרך כלל מברכים על הרוב, אלא אם כן יש בתערובת מאכל שהוא מזונות, שיברך עליו, משום שהוא חשוב יותר גם כשהוא מיעוט (ובלבד שיורגש המזונות במאכל ולא רק ניתן לדבק המאכל).
[1] יש להעיר שבשבת מברכים על היין בקידוש קודם ללחם, ולכן נוהגים (לפי אחד הטעמים) לכסות החלות.
[2] הזית והתמר קודמים לגפן, תאנה ורימון, משום שהם קרובים יותר לארץ השנייה (מאשר האחרים לארץ הראשונה).
[3] גם הטפל צריך ברכה אלא שהוא נפטר בברכת העיקר.
