לעמי היקרים.
לפני שנה בדיוק נרשמתי ללימודי גיור "בעמי" בנתניה וכמו כל הנרשמים אינני ידעתי מה מצפה לי ולאיזה מסגרת בדיוק אני הולכת להיכנס.ציפיתי לקרירות,ל"עולם" היהודי הקטן ואכזרי שמציגים לנו בדרך כלל בכתבות של מהדורות מרכזיות.
ציפיתי שבמשך שנה הקרובה הולכים להעביר לי הרצאות על "עולם הגויים" ורועה שיש בהם,על החיים חסרי משמעות שאנחנו חיים ולנסות בכל הכוח וכל צורה לנתק אותי מכל ה"עולם החילוני" ולקרב ליהדות החרדית והאורתודוקסית חסרת כל חום ואהבה.
היום,בדיוק שנה אחרי שנרשמתי לעמי,חודשיים אחרי בית דין המכריע והגורלי שבו שמעתי את המילים: "התקבלת לעם היהודי" אני רוצה להגיד רק דבר אחד…תודה!
כשאני קוראת כתבות עם הכותרות הבולטות "טבילה מול רבנים","השפלות בבית דין למתגיירים","בדרך לגיור עוברים בגהנום" וכו' ממלא אותי כעס ורצון לעשות רק דבר אחד,לקום ולהגיד שכן אפשר לעבור את התהליך הזה באהבה,בהמון תמיכה,עם רבנים שמתייחסים ומתנהגים אלינו כאל חלק מהעם ולא "עוד גוים שבאו לשחק את עצמם מתגיירים".
התחלתי ללמוד עם כל הכיתה בקורס ערב בנתניה בליווי חם ואוהב מצד שני רבנים מקסימים: הרב יוחאי והרב דניאל והדרך הייתה קשה ביותר,הגעתי ממקום שבו אינני ידעתי מזה תפילת מנחה ומזה ערבית.
שני הרבנים המקסימים שכל חיי אני לא אפסיק להגיד להם תודה לימדו אותנו בצורה מעמיקה,עם הסבר והבנה בכל דבר הכי קטן,כל מצווה ומצווה הסבירו לנו את המשמעות מאחורי הדבר,את היופי שבדרך ומשיעור לשיעור נפתח מולי עולם חדש ועשיר בחום ואהבה,גיליתי יהדות אחרת לגמרי מזו ששמעתי עליה קודם.
מהרצאה להרצאה של הרב יוחאי והרב דניאל היו מספרים לנו על חשיבות של היהדות,מה זה בכלל להיות יהודי? שזה לא מסתפק במס' המצוות שאתה לוקח על עצמך אלא הרבה מעבר לזה,הרבה יותר עמוק בתוך הנפש שלנו,בצורה שבה אנחנו מסתכלים על החיים ועולם כולו,היחס שלנו למדינה שאנחנו גרים,למסר שאנחנו מעבירים אחד לשני.
בעייני מעבר לידע המעמיק בתורה,מצוות והיסטוריה,שני הרבנים שאני מעריצה כל אחד מהם באופן אישי,לימדו אותנו לאהוב,לאהוב את עצמינו,להתבונן לרגע בפנים ולשאול מי אנחנו?העניקו לנו כלים יקרים שמלווים אותנו להיום בחיים היהודים שלנו.
הרבה פעמים כשאני מדברת עם שאר המתגיירות אנחנו אומרות שאנחנו לא מדמיינות אך החיים שלנו היו נראים ללא הכלים שקיבלו? אך היה נראה הבית שלנו בלי תהליך שעברנו?והאם בכלל היינו מצליחים לעבור את זה אם הינו מגיעות למסגרת אחרת?
אני אשקר אם אגיד שהתהליך הזה עבר בקלות וללא קשיים.היה המון קשיים,לילות שהיו מלאים בדמעות ושאלות מה אני עושה פה בכלל? רגעים שבהם קמתי בבוקר ואמרתי "דיי אני לא ממשיכה יותר שכל החודשים האלה ילכו לפח אני אשאר באותו מקום שהייתי בו עד עכשיו 20 שנה והייתי די שלימה בו" ולמרות כל הקשיים והנפילות האלה היה מגיע יום א' או ד' וצלצול מאחד החברות לכיתה "את לא באמת הולכת לפספס הרצאה של הרב יוחאי?" "הרב דניאל מלמד היום שבת אין מצב שאנחנו מפספסות את זה". ואז את מגיעה לכיתה ומקבלים אותך שני הרבנים המקסימים האלה,ששואלים לשלומך?ואך עובר התהליך שלך? ומזדהים עם הקשיים שלך! הם מבינים אותך,הם שם לצידך,הם לא לוחצים עליך ולא שופטים אלא עוטפים בהבנה ותמיכה שמחזירה אותך לדרך המלך.
עמי היקרים תודה לכם מכל הלב על הפרויקט שפתחתם,היום אני גיורת שנולדה לפני חודשיים חייה ונושמת את היהדות וממשיכה ללמוד יהדות לעומק רק הפעם בתור יהודיה במכון הדעת.תודה לכם על זה שיש לכם רבנים כל כך מקסימים ומדהימים,אינני הכרתי את שאר הרבנים אבל בהחלט הרב דניאל והרב יוחאי שלימדו אותנו בנתניה,גדולים מהחיים ובשבילינו הם הרבנים מס' 1 של עמי.תהיו גאים בזה שבארגון שלכם יש רבנים מקסימים כאלה,אנשים עם אישיות מבריקה ונשמה יוצאת דופן. תודה גם לרבנית לאה המקסימה שלימדה אותנו בסוף התהליך.
אתם ארגון מדהים,ואני לא אתבייש להגיד שאני לא מאמינה שהייתי מתאהבת ביהדות וממשיכה לקיים ולשמור את המצוות גם אחרי שהתעודה כבר התקבלה אם לא הייתי נרשמת לעמי ועוברת את התהליך הזה בליווי שני הרבנים המקסימים שנתנו את הלב ואת הנשמה שלהם.
חברים יקרים אני מאחלת לכולכם שנה מקסימה ואומרת שוב ושוב תודה ענקית על החוויה,על אהבה וחום שנתתם,אני מאחלת שהקב"ה יברך כל אחד ואחד מכם וישלח לכם ברכה ושלום ולתלמדים החדשים שיהיה לכם בהצלחה,אתם הולכים לעבור דרך קשה עם לא מעט נפילות ויהיו מצבים שלא תבינו מה אתם בכלל עושים בבית כנסת ויהיה נדמה שלעולם לא תזכרו איפה משתחווים בתפילת העמידה אבל תדעו רק דבר אחד שיש לצידכם אנשים שמוכנים לתת לכם את הנשמה וילוו אותכם צמוד אל הרגע המאושר והם מאמנים בכם ומיום הראשון רואים בכם יהודים לכל דבר.
בברכה שרה.
